אדם העוסק בריפוי חיי בפיקחון עיניים והוא אינו יכול להסב מבטו בפני כאב ועוולות של כל ייצור חי.
שבועות חג החלב, כך משווקים לנו אותו וכך אנחנו מאמינים שנה אחר שנה.
אז בואו נתבונן לרגע על משמעותו האמתית של חג זה.
שבועות הוא למעשה אחד משלושת הרגלים. בחג זה היו עולים כל תושבי הארץ אל בית המקדש ומביאים אליו את פירות הביכורים של כל הגידולים החקלאיים שהם גידלו באותה שנה. במעשה זה היו בני ישראל מביעים את תודתם בפני אלוהים על הארץ השופעת והברוכה אליה הביא אותם.
כך שלמעשה חג שבועות הינו חג בו אנחנו מוקירים את כל השפע הניתן לנו ועל כך שגידולינו עלו יפה והמזון מצוי עבורנו בשפע.
מוצרי חלב לא היו חלק ממנהג זה. אז מהיכן הוא הופיע?
מקור המנהג לאכול מוצרי חלב נובע מהביטוי "דבש וחלב תחת לשונך", שמהווה משל לתורה.
חג שבועות הינו חג מתן תורה בו לפי המסורת ניתנה לנו התורה. החלב והדבש מיצגים את התורה בחג זה.
כל המשמעות היפה והחשובה של הכרת תודה על ביכורי ארצנו ועל הארץ הנפלאה שקיבלנו כמעט ונעלמה ממנהגי החג ונותרה רק חגיגת סביאה של מוצרי חלב.
אז מה הבעיה בזה?
אחת, בריאותית. זה לא בריא עבורנו כל עודף וכמויות מוצרי החלב העצומות שאנו צורכים בחג זה ובכלל ביום יום. הפרסום האגרסיבי מטרתו לגרום לנו לקנות עוד ועוד בלי להתחשב במשמעויות הבריאותיות.
שנית, מוסרית. על מנת לצרוך ולאכול את מוצרי החלב שאנחנו כל כך אוהבים אנחנו דנים פרות, כבשים ועיזים, מהם מגיע החלב, לסבל רב.
השבוע עברתי במקרה ליד רפת באחד הקיבוצים בדרום. ראיתי עשרות של מכלאות בגודל מטר על מטר שבהם יושבים עגלים לבדם. (במכלאות האלה היו עגלים ועגלות, לשם הנוחות אכתוב עגלים ואתייחס לשניהם).
עגל ועגלה הם תינוקות. הם תינוקות של הפרה. מרגע לידתם לקחו אותם מאימם, הפרידו ביניהם והניחו אותם בכלוב הצר והבודד הזה. אפילו חברתם של עגלים אחרים נמנעת מהם.
כאשר עגלים חיים עם אמותיהם הם נמצאים צמודים אליהן זמן רב. הם יצורים חמודים שאוהבים לרוץ ולהתרוצץ. תמיד קרוב וסביב אימם. העגלים אותם ראיתי, יושבים או עומדים ללא תנועה. אין להם מקום לזוז, אך גם אין להם למה. הם חיים חיים של בדידות עד לאחד משני הגורלות- לשחיטה או כפרות חדשות למחלבה. תינוקות לא מתנהגים כך. תינוקות בודדים ומיואשים כן.
הגעיות (הבכי) של אמא פרה שכעת המליטה ולקחו לה מיד את העגל או העגלה נמשכות ימים רבים והן קורעות לב. רק לאחר מספר ימים בו היא מתייאשת מהסיכוי לראות שוב את ילדה, הגעיות נפסקות.
אז בפעם הבאה שתרצו לקחת מוצר חלב תשאלו את עצמכם, האם הסבל של כל כך הרבה אימהות פרות והתינוקות שלהם שווים את המאכל שאתם רוצים לאכול כעת?
אפשר אחרת. יש חוות שמוכרות חלב עיזים וכבשים שלא מפרידים בין האימהות לילדיהן. אם נחזק אותן על ידי הקניה מהן נחזק התנהלות כזאת בתעשייה הזאת.
וכמובן שאם לא נעצום עיניים ואם נפחית מהכמויות של מוצרי החלב שאנו אוכלים יש סיכוי שנוכל לגרום לחברות שכעת מוכרות מוצרי חלב לשפר את התנאים עבור הפרות וחברותיהן העיזים והכבשים כך שהן יוכלו לחיות חיים טובים יותר ועם התינוקות שלהן צמודים אליהן.
אני טבעונית כבר שנים רבות. הבחירה הזאת נבעה בתחילה משיקולים מוסריים כדי לא להשתתף בכאב של בעלי החיים בתעשיית המזון. אך במהירה הצטרפו לשיקולים אלה שיקולים של בריאות.
אני נטורופתית ואני לא חושבת שטבעונות נכונה ובריאה לכל אדם. אין תזונה אחת שמתאימה לכולם.
אני יודעת בוודאות שכמויות המזון מן החי שאנחנו אוכלים כיום, היא לא בריאה לאף אדם ומזיקה מאוד בריאותית.
בנוסף בשל האופן בו כיום מתייחסים לבעלי החיים בתעשיית המזון יש בהחלט מקום לנקוט עמדה צרכנית ואם לא להפסיק לאכול לגמרי מזון מן החי אז לפחות להפחית בכמויות שאוכלים ולחפש אלטרנטיבות לצריכת מזון מבעלי חיים שלא עברו התעללות.
אם אינכם יודעים כיצד או אם אתם חוששים שתזונה כזאת תזיק לכם אתם יותר ממוזמנים לפנות אלי. אני אשמח מאוד לעזור.