וואווו... זה מרגש ....
אני מודעת לכך שיתכן ולא הרבה יקראו את הבלוג הזה
עדיין האפשרות לכתוב ולשתף את הגיגי עם העולם היא מיוחדת ומרגשת עבורי.
אני אתי עוזיאל גולן.
אמא לשלושה ילדים מקסימים ואישה למתן יעקב
וגם, מרפאה...
אני מרפאה כבר שנים רבות.
אם להיות כנה אני חושבת שאני מרפאה מהיום שהגחתי לעולם זה.
כל חיי טיפלתי באופן כזה או אחר, כל חיי ראיתי וידעתי דברים שאחרים לא ראו וידעו.
בתור ילדה כאשר הבנתי זאת, ההבנה היתה מפחידה. ובעקבותיה החלטתי שאני לא רוצה יותר ובאמת שנים לא ראיתי את כל אותם מראות שראיתי בילדותי.
בשנים האחרונות עם ההתבגרות וההבנה אני לאט לאט פותחת את הצוהר הזה בעולמי שוב. בעדינות.
תמיד טיפלתי בחיות נטושות ופצועות והצלחתי לרפא רבות מהן.
תמיד היתה בי רגישות לאלה שמצויים בשוליים- ילדים דחויים, בעלי חיים נטושים, קשישים בודדים ורצון עז להקל עליהם ולהטיב את מצבם.
לאורך חיי למדתי והוספתי כלים למימוש ולהבאה לידי ביטוי את מה שהיה בי כבר קודם- חובשת בצבא, לימודי פסיכולוגיה, עבודה בשיקום של מתמודדים עם מחלות נפשיות בקהילה, נטורופתיה, ריפוי בעזרת צמחי מרפא, מדיטציות, רייקי והיליניג ועוד ועוד.
למעשה אני נצר לשושלת ארוכה של נשים מרפאות. סבתא שלי היתה מרפאה ואמה לפניה וכך הלאה דורות רבים אחורה מאם לביתה. ואני, אני ממשיכת דרכה
בבלוג הזה אנסה לתת לכם, האנשים שמבקרים, שפע של מידע וכלים מעשיים יומיומיים שיעזרו לכל מי שיבחר בכך לחיות בריא, נכון ומדוייק יותר עבורו.
דבר נוסף, לריפוי יש הלך רוח מסוים שלרוב הוא פשוט סותר את ההתנהלות היומיומית שלנו.
הלך רוח של שקט, הקשבה, סבלנות, התבוננות ופעולה.
גם את הלך הרוח הזה אנסה להעביר כאן, מכיוון שבעיני הוא חשוב לריפוי לא פחות מכל כלי פיזי מעשי אחר.